רומן, ריגול ומיליארדים: הדרמה של אנבידיה

עד לא מזמן, הסיפור של ג׳נסן הואנג היה חומר מושלם לסרט הוליוודי. נער שהיגר מטייוואן לארה״ב, שטף כלים בדיינר, וב־1993 הקים עם שני שותפים חברה קטנה בשם אנבידיה.

שלושה עשורים אחר כך, החברה הזאת הפכה לאחת החשובות בעולם, בזכות השבבים שמניעים את מהפכת הבינה המלאכותית. והואנג? הפך לכוכב רוק של עולם הטכנולוגיה, כולל מעיל העור הקבוע.

ואז העלילה קיבלה תפנית שאפילו הוליווד לא הייתה מעזה לכתוב.

רומן, חשד לריגול וכיסא אחד שמתפנה

הואנג הודה שניהל רומן מחוץ לנישואים. אלא שלפי הדיווחים, האישה שעמה ניהל את הקשר נחשדת בקשרים עם המודיעין הסיני. כן, הסיפור הזה רק הולך ומסתבך.

אנבידיה פתחה בחקירה עצמאית, ובהמשך פורסמו דיווחים גם על קשר נוסף שניהל לכאורה עם עובדת בחברה.

ב-12 בנובמבר הגיעה הדרמה לשיא: הואנג התפטר מתפקיד המנכ״ל, וקולט קרס, סמנכ״לית הכספים, מונתה למחליפתו הזמנית.

חשוב להגיד: החשדות לריגול עדיין לא הוכחו, ואנבידיה הבהירה שאין לה סיבה להאמין שסודות החברה או הביטחון הלאומי נפגעו.

אבל בוול סטריט לא תמיד מחכים לסוף החקירה כדי להגיב. מניית אנבידיה ספגה ירידות חדות, והמשקיעים התחילו לשאול שאלה מעניינת.

כמה שווה אנבידיה בלי ג׳נסן הואנג?

מצד אחד, אנחנו מדברים על האיש שבנה את החברה, הוביל אותה במשך יותר מ־30 שנה והפך אותה לאחת השחקניות המרכזיות במהפכת ה-AI. לא בדיוק מישהו שקל להחליף.

מצד שני, אנבידיה היא הרבה יותר מאדם אחד, מוכשר ככל שיהיה. יש לה טכנולוגיה, מהנדסים, מוצרים ולקוחות שעדיין צריכים את כוח המחשוב שלה. כל אלה לא נעלמים יחד עם המנכ״ל.

ויש גם אפשרות שלישית: דווקא החלפת ההנהלה, אם תתבצע בצורה מסודרת, יכולה לעזור לחברה לשקם את אמון המשקיעים ולהתקדם הלאה. כי גם לדרמה שנמשכת יותר מדי זמן יש מחיר.

אז מה יקרה למניה?

התשובה הקצרה: אף אחד לא באמת יודע.

אם החקירה תחשוף ממצאים חמורים, אם החלפת ההנהלה תיצור חוסר יציבות או אם יוטלו מגבלות נוספות על מכירת שבבים לסין, אנבידיה עלולה לספוג עוד ירידות. וגם חברות אחרות בענף עשויות להרגיש את זה.

אבל אם ההנהלה החדשה תצליח לשמור על היציבות, והביקוש לשבבים ימשיך לצמוח, ייתכן שהמשקיעים יירגעו והמניה תתאושש.

ואולי חלק מהכסף בכלל יזרום למתחרות.

בקיצור, יש לא מעט תרחישים. הבעיה היא שאף אחד מהם לא מגיע עם ספוילר.

ומה כל זה קשור לתיק ההשקעות שלנו?

יותר ממה שנדמה לכם.

הסיפור של אנבידיה הוא תזכורת לזה שגם החברה הכי גדולה, מצליחה ומבטיחה יכולה להפתיע אותנו. ולפעמים, דווקא מהכיוון שאף אחד לא ראה מגיע.

בדיוק בגלל זה מדברים כל כך הרבה על פיזור השקעות.

במקום להיות תלויים בחברה אחת, אפשר להשקיע בקרן סל שעוקבת אחרי מדד רחב, ולהחזיק באמצעותה הרבה חברות שונות. נכון, גם אנבידיה נמצאת במדדים מרכזיים, כך שהירידות שלה עדיין משפיעות עליהם. אבל היא לא כל הסיפור.

ועוד משהו ששווה להכיר: השקעה קבועה.

במקום לנסות לנחש מתי הדרמה תיגמר ומתי כדאי להיכנס לשוק, אפשר לבחור סכום שמתאים לתקציב ולהשקיע אותו במועדים קבועים.

כשהמחיר יורד, אותו סכום קונה יותר יחידות. כשהוא עולה, פחות. זה לא מבטל את הסיכון, אבל כן עוזר לבנות הרגל השקעה שלא תלוי בכל כותרת חדשותית.

בבלינק אפשר אפילו להפוך את זה לאוטומטי, ולהגדיר השקעה קבועה במניה או בקרן סל שבחרתם.

ומה למדנו מכל הסיפור?

שגם כשמדובר באחת החברות הגדולות בעולם, לא תמיד אפשר לדעת מה יקרה מחר.

אבל יש משהו שאנחנו כן יכולים לשלוט בו: הדרך שבה אנחנו משקיעים.

כי מעילי עור יוצאים מהאופנה, מנכ״לים באים והולכים, אבל הרגלי השקעה טובים? אותם דווקא שווה לשמור.

שלכם (בידידות, כן?),

החברים מבלינק.