אנתרופיק חושפת את הקלפים: הנפקת הענק והמספרים שמאחורי מהפכת ה-AI

אומרים שהבינה המלאכותית יודעת לעשות כמעט הכול. אבל האם היא יודעת גם לעשות כסף? השבוע  אנתרופיק פרסמה לראשונה לציבור את תשקיף ההנפקה שלה, והמספרים מספרים סיפור מפתיע.

מה הייתם אומרים על חברה שמפסידה יותר -80 מיליארד דולר בחצי שנה, אבל המשקיעים מוכנים לשלם עליה כמעט 2 טריליון דולר? כנראה שהייתם שואלים מה בדיוק הם יודעים שאתם לא.

אז ברוכים הבאים לעולם הבינה המלאכותית, שבו גם המספרים מתחילים להישמע כאילו מישהו המציא אותם.

הכירו את אנתרופיק (Anthropic), החברה שמאחורי Claude, אחד המתחרים הגדולים של ChatGPT, שמתכוננת להנפקה שעשויה להיות אחת הגדולות בהיסטוריה של וול סטריט.

ב-26 באוקטובר החברה פרסמה את תשקיף ההנפקה שהוגש לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC). זה המסמך שבו חברה חושפת למשקיעים את המספרים, את הפעילות וגם את הסיכונים. אנתרופיק מבקשת להירשם למסחר בנאסד״ק תחת הסימול ANT, אבל מחיר המניה ומועד תחילת המסחר עדיין לא נקבעו.

ומה נגיד לכם? אם חשבתם שה-AI מתקדם מהר, חכו שתראו את המספרים שבתשקיף.

נתחיל מההכנסות, כי יש פה חתיכת סיפור

במחצית הראשונה של 2025 אנתרופיק הכניסה 1.1 מיליארד דולר. לא רע בכלל, נכון? אז במחצית הראשונה של 2026 ההכנסות שלה כבר הגיעו ל-16.3 מיליארד דולר.

כן, כמעט פי 15 בתוך שנה אחת.

אם זה לא מספיק מרשים, ברבעון השלישי של 2026 לבדו החברה כבר דיווחה על הכנסות של 16.8 מיליארד דולר. כלומר, בתוך שלושה חודשים היא הכניסה יותר כסף מאשר בכל ששת החודשים שקדמו להם.

מאיפה מגיע כל הכסף הזה? בין היתר מעסקים שמשלמים כדי להשתמש במודלי הבינה המלאכותית של החברה, וגם מההצלחה של Claude Code, כלי שמאפשר למפתחים לכתוב תוכנה בעזרת AI.

וזה לא רק עניין של משתמשים שמתנסים בצ׳אט: לפי התשקיף, בסוף ספטמבר היו לאנתרופיק יותר מ11,900 לקוחות שכל אחד מהם הניב לה לפחות 100 אלף דולר בשנה האחרונה. אבל לפני שמתלהבים, כדאי לזכור: הכנסות הן לא רווחים.

ובמקרה של אנתרופיק, ההבדל הזה שווה לא מעט מיליארדים.

ה-AI אולי עושה לנו חיים קלים, אבל מישהו צריך לשלם על זה

מכירים את זה שאתם פותחים את הצ'אט, מבקשים ממנו לכתוב מייל, להכין מצגת או לפתור בעיה, ותוך כמה שניות מקבלים תשובה?

אז מאחורי הקסם הזה יש הרבה מאוד שבבים, שרתים, מרכזי נתונים, חשמל ובעיקר כסף. המון כסף.

רק במחצית הראשונה של 2026 אנתרופיק הוציאה כמעט 9 מיליארד דולר על תשתיות וכוח מחשוב, לעומת כ־2.3 מיליארד דולר בתקופה המקבילה בשנה הקודמת. כמעט כמו כל חשבון המחשוב של 2025 כולה — רק בשישה חודשים.

אבל זה עוד החלק הקטן בסיפור.

על פי התשקיף, החברה התחייבה ליותר מ־500 מיליארד דולר בהסכמים עם ספקי מחשוב ותשתיות לשנים הבאות. בין השאר מדובר על לפחות 110 מיליארד דולר לאמזון, כ־114.5 מיליארד לגוגל וכ־44.9 מיליארד למיקרוסופט. בחלק מההסכמים צריך לשלם גם אם לא משתמשים בכל הקיבולת שהוזמנה.

וזה לא נגמר שם. לפי הדיווחים, ההוצאות וההתחייבויות האפשריות של אנתרופיק על מחשוב בשנים הבאות עשויות להגיע עד 750 מיליארד דולר, כולל עסקאות שעדיין נמצאות במשא ומתן..

וכאן אנחנו מגיעים לאחת השאלות הכי מעניינות של מהפכת הבינה המלאכותית: האם חברות ה-AI יצליחו להרוויח מהטכנולוגיה הזו יותר ממה שעולה להן להפעיל אותה?

הפסד של 80 מיליארד דולר? בואו נדבר על זה רגע 

ועכשיו למספר שאולי הכי תפס את תשומת הלב שלכם: בתשקיף אנתרופיק מדווחת על הפסד נקי של כ־80.7 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2026.

לפני שאתם מדמיינים מישהו במשרדי החברה שורף שטרות של דולרים, יש כאן משהו שחשוב להבין.

מתוך ההפסד הזה, כ־72.4 מיליארד דולר נובעים בעיקר משינוי חשבונאי בשווי של מכשירי מימון שניתן להמיר למניות. כשהשווי של החברה עלה, גם שוויין החשבונאי של ההתחייבויות האלה עלה. ההוצאה נרשמה בדוחות, אבל היא לא מייצגת תשלום מזומן באותו סכום.

במילים פשוטות? אנתרופיק לא שרפה 80 מיליארד דולר במזומן בחצי שנה. ההפסד העצום בכותרת לא מספר לבדו מה קרה לעסק.

ויש גם חדשות טובות: ההפסד התפעולי במחצית הראשונה ירד לכ-693 מיליון דולר, לעומת כ-2.1 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. ברבעון השני לבדו החברה אפילו הציגה רווח תפעולי של כ-974 מיליון דולר. כלומר, זו עדיין לא הייתה מחצית רווחית תפעולית – אבל הכיוון השתנה.

בנוסף, החברה דיווחה על תזרים מזומנים חיובי מפעילות שוטפת של כ-3.9 מיליארד דולר במחצית הראשונה, ועל רווח תפעולי מתואם של כ-1.6 מיליארד דולר. אלה סימנים מעודדים, אבל תזרים מפעילות שוטפת אינו זהה לתזרים מזומנים חופשי, והתחייבויות המחשוב העתידיות עדיין עצומות.

כי כשבוחנים חברה לפני השקעה, לא מספיק להסתכל על מספר אחד גדול בכותרת. כדאי להבין גם מה עומד מאחוריו.

אז כמה הייתם משלמים על חברה כזו? מה דעתכם על 2 טריליון דולר?

התשקיף עצמו עדיין לא כולל מחיר למניה או שווי הנפקה. לפי דיווחים בעיתונות הכלכלית, משקיעים בוחנים לאחרונה שווי של כ-1.5 עד 2 טריליון דולר אלה הערכות, לא מחיר שנקבע.

זה נשמע כמו מספר שקשה בכלל לתפוס, אז בואו ננסה להבין אותו דרך ההכנסות.

זוכרים את ההכנסות המדווחות של 16.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי? אם נכפיל אותן בארבעה רבעונים, נקבל קצב הכנסות שנתי של כ־67 מיליארד דולר. זו המחשה חשבונית בלבד, לא תחזית רשמית של החברה.

בשווי של 1.5 עד 1.75 טריליון דולר, המשקיעים יתמחרו את החברה בכ־22 עד 26 פעמים קצב ההכנסות הזה. בשווי של 2 טריליון דולר המכפיל מתקרב ל-30.

לנתון הזה קוראים מכפיל הכנסות: כמה השוק מוכן לשלם על החברה ביחס להכנסות שלה. הוא לא אומר אם החברה זולה או יקרה לבד, אבל הוא מראה כמה ציפיות כבר מגולמות במחיר.

אנתרופיק יכולה להמשיך להיות חברה מדהימה ועדיין לא להיות השקעה טובה בכל מחיר. מי שישקיע בה צריך לשאול לא רק כמה מהר ההכנסות צומחות, אלא גם כמה מהר הרווחים יוכלו לצמוח  ומה יקרה אם הקצב יירד.

ויש עוד נתון שחשוב להכיר: לפי התשקיף, חמשת הלקוחות הגדולים של אנתרופיק היו אחראים לכ־25% מההכנסות בתשעת החודשים הראשונים של 2026. מדובר בריכוזיות משמעותית.

למה זה חשוב? כי כשחלק גדול מהעסק תלוי במספר קטן של לקוחות, שינוי בהחלטה של לקוח אחד עלול להשפיע על ההכנסות. וחלק גדול מהמכירות עובר דרך פלטפורמות הענן של ענקיות הטכנולוגיה — שהן גם משקיעות, גם ספקיות וגם מתחרות.

ומה אם המרוויחות הגדולות מה-AI הן בכלל לא חברות ה-AI?

הנה עוד זווית מעניינת על הסיפור הזה.

בזמן שאנתרופיק וחברות אחרות מתחרות ביניהן על מי תפתח את מודל הבינה המלאכותית הכי מתקדם, יש חברות שכבר מרוויחות מהמרוץ הזה.

מי למשל? אמזון (AMZN), אלפבית, החברה האם של גוגל (GOOGL), ומיקרוסופט (MSFT), שמספקות תשתיות ושירותי מחשוב. גם יצרניות שבבים כמו אנבידיה (NVDA) נהנות מהביקוש העצום לתשתיות AI.

תחשבו על זה ככה: בזמן שכולם מתחרים על המקום הראשון במירוץ, יש מי שמרוויחות מלמכור להם את הנעליים.

וזו נקודה מעניינת למחשבה גם עבור משקיעים. כשמסתכלים על מהפכה טכנולוגית, לא חייבים להסתכל רק על החברות שמפתחות את המוצר הסופי. לפעמים כדאי להכיר גם את החברות שמספקות את התשתית שמאפשרת לכל הדבר הזה לקרות.

כמובן, גם השקעה בחברות התשתית מגיעה עם סיכונים. אם ההוצאות על AI ייעצרו או יקטנו משמעותית, גם החברות האלה עלולות להיפגע.

אבל הסיפור של אנתרופיק הוא תזכורת טובה לכך שלא תמיד מי שנמצאת במרכז הבמה היא היחידה שכדאי לשים לב אליה.

ואיזה סיכונים ה-AI עצמו עלול ליצור?

בתשקיף יש יותר מ־90 עמודים של אזהרות. אנתרופיק מזהירה מפני שימוש לרעה בטכנולוגיה, תקלות אבטחה ואפילו התנהגויות מסוכנות של מודלים מתקדמים. היא גם מתארת מקרים בבדיקות אבטחה שבהם מודלים השיגו גישה בלתי מורשית למערכות חיצוניות. לא כל תרחיש סיכון צפוי לקרות — אבל חברה שמפתחת טכנולוגיה כזו חייבת להסביר גם מה עלול להשתבש  וכתוצאה מכך להשפיע על השווי.

אז מה אפשר ללמוד מכל הסיפור הזה?

נכון ל־26 באוקטובר 2026, אנתרופיק הגישה תשקיף פומבי ומתכננת להיסחר בנאסד״ק תחת הסימול ANT, אבל המניה עדיין לא נסחרת. לכן אי אפשר לקנות אותה כיום בבלינק. גם לאחר ההנפקה, אפשרות המסחר תלויה בזמינות נייר הערך באפליקציה; בלינק לא משתתפים בשלב ההקצאה של מניות בהנפקה.

מצד אחד, יש לנו חברה עם צמיחת הכנסות יוצאת דופן, מספר גדל של לקוחות עסקיים וסימנים ראשונים לשיפור אמיתי ברווחיות התפעולית.

מצד שני, יש התחייבויות מחשוב של מאות מיליארדי דולרים, תלות בלקוחות ובספקיות ענן גדולות, סיכוני בטיחות ורגולציה, וגם מבנה שליטה שמרכז את כוח ההצבעה בידי המייסדים.

ומה זה אומר מבחינת המשקיעים? שגם כשמדובר בטכנולוגיה הכי מדוברת בעולם, עדיין כדאי לעשות את מה שתמיד כדאי לעשות לפני השקעה: להבין במה משקיעים, להכיר את המספרים, לבחון את הסיכונים ולא להתבלבל בין התלהבות מפיתוח טכנולוגי לבין כדאיות של השקעה.

אז האם הבינה המלאכותית באמת יודעת לעשות כסף? את התשובה נגלה בהמשך. בינתיים, כדאי לזכור שגם כשהמכונות חושבות בשבילנו, את החשבון אנחנו עדיין צריכים לעשות בעצמנו.

שלכם,

החברים מבלינק.

המידע בכתבה נועד להעשרה וללמידה בלבד ואינו מהווה המלצה או ייעוץ השקעות. הנתונים מבוססים בחלקם על טיוטת תשקיף שטרם פורסמה לציבור ועשויים להשתנות. השקעה בניירות ערך כרוכה בסיכון, לרבות אפשרות להפסד כספי.