ההתבגרות של המשקיעים החדשים

פעם, כשהשוק ירד – המשקיעים הקטנים היו הראשונים לברוח.
כך היה במשבר 2008: הציבור מכר בפאניקה, השחקנים הגדולים קנו – ונהנו מהעליות שבאו אחר כך.

אבל משהו השתנה. באפריל 2025, על רקע ירידות חדות במדדי המניות, כולל צניחה של מדד S&P 500, דווקא נרשמה תופעה הפוכה: המשקיעים הפרטיים לא נסוגו – אלא קנו.
בבלינק, ראינו את זה באופן מובהק: שיאי הפקדות דווקא בימים האדומים ביותר. קנייה שקטה, עקבית, נטולת דרמה.

והתופעה הזו לא ייחודית לישראל. לפי JPMorgan, ב-4 באפריל, ביום שבו מדד S&P 500 איבד כמעט 5% בעקבות הכרזת טראמפ על מכסים חדשים, משקיעים פרטיים בארה"ב קנו מניות בשווי כולל של 4.7 מיליארד דולר – שיא של עשור. הרכישות התרכזו במניות כמו Nvidia ו-Amazon, ובקרנות סל רחבות. לא הימורים – אלא בחירות אסטרטגיות.

למה זה קורה?

אפשר להתחיל מהטכנולוגיה. משקיע פרטי כבר לא תלוי ביועצת השקעות או בעיתון של הבוקר. כלים דיגיטליים כמו בלינק מאפשרים גישה מיידית לגרפים, נתונים, חדשות בזמן אמת – והכי חשוב: קבלת החלטות עצמאית.

אבל זה רק חלק מהסיפור.
משהו עמוק יותר קורה כאן.

המשקיעים החדשים לא רואים בשוק ההון קזינו. הם לא מחפשים ״לעשות מכה״, אלא בונים הרגל.
קנייה עקבית, השקעה לטווח ארוך, סבלנות – לא טקטיקות של בהלה ופאניקה.
והשיח? משתנה בהתאם.

לפני כמה שבועות העברנו הרצאה לחיילים משוחררים. צעירים בני 21 שידעו להסביר את ההבדל בין השקעה לספקולציה, ודיברו במונחים של תכנון חמש-שנתי. אחד מהם סיכם את זה בפשטות:
"את הכסף של הטיול אני שומר בצד. אבל את מה שאני לא צריך לחמש השנים הקרובות – אני משקיע."
זה כל הסיפור.

הפערים נסגרים, והגישה משתנה

הגישה של פעם – שרק ״המומחים״ יודעים לקרוא דוחות ולהבין שוק – כבר לא מחזיקה מים.
בזכות הרשתות החברתיות, הפודקאסטים, התכנים הזמינים, ובזכות כלים חדשים מבוססי AI – הידע נהיה נגיש.

אבל הנגישות לבדה לא מספיקה.
מה שהשתנה באמת הוא הגישה: פחות פחד, יותר שיקול דעת. פחות ניסיונות לתזמן את הרגע המושלם – יותר הבנה של מה זה להשקיע לאורך זמן.

אם בעבר המשקיעים הפרטיים נהגו להיבהל מכל כותרת, היום הם שואלים שאלות אחרות:
האם זו תגובת יתר? או אולי זו… הזדמנות?

שלכם,

החברים מבלינק.