כשהלב דופק במקלט, השוק כבר מתמחר את מחר

כשאנחנו במקלטים ושומעים אזעקות, התחושה היא שהכול נעצר. אבל בשווקים הגלובליים שום דבר לא נעצר. בזמן שהחדשות מתחלפות כל שעה, השוק כבר מתמחר את השאלה הגדולה: מה המשמעות של ההסלמה?

ההסלמה סביב איראן מחזירה את השווקים לאותו מנגנון מוכר. עלייה במתח הגיאו-פוליטי מייצרת תנודתיות מיידית, אבל גם רוטציה ברורה בין סקטורים. המשקיעים לא מגיבים רק לאירוע הביטחוני עצמו, אלא לשאלה האם הוא משנה את זרימת האנרגיה העולמית ואת רמת הסיכון שנתפסת במערכת.

איראן יושבת מול מצרי הורמוז, נקודת מעבר קריטית שדרכה זורם בערך חמישית מהנפט בעולם. גם בלי חסימה רשמית, מספיק שהשוק חושש משיבוש כדי שמחירי הנפט יתחילו לזוז. כשהנפט מטפס, הסיפור כבר לא אזורי, אלא גלובלי. האינפלציה עלולה להישאר גבוהה יותר, בנקים מרכזיים הופכים זהירים יותר עם הורדות ריבית, ומכפילי רווח, במיוחד במניות צמיחה, מרגישים את הלחץ.

בתוך התמונה הזו, לא כל השוק מתנהג אותו דבר.

מי נוטה ליהנות בטווח המיידי?

סקטור האנרגיה נוטה להיות הנהנה המיידי. חברות נפט וגז וקרנות סל חשופות לסחורות מקבלות רוח גבית כשהמחיר לחבית עולה. זה לא כי המצב טוב לעולם, אלא כי התמחור שלהן קשור ישירות למחיר האנרגיה.

גם תעשיות ביטחוניות נוטות ליהנות מסביבה כזו. כשהאיום הביטחוני גדל, מדינות מגדילות תקציבי רכש והגנה. השוק מנסה לתמחר קדימה הזמנות חדשות, חוזים ארוכי טווח וגידול בהוצאות ביטחון.

במקביל מתרחש מעבר חלקי לנכסי מקלט. זהב מקבל ביקוש בתקופות של אי ודאות, ולעיתים גם אג״ח ממשלתיות מושכות כסף שמחפש יציבות. לא תמיד זה נמשך לאורך זמן, אבל בתגובה הראשונית זו תנועה כמעט אינסטינקטיבית של שוק.

ומה קורה לשאר המניות

כאן מתחילות הדקויות. אם ההסלמה קצרה וממוקדת, השוק נוטה לעכל אותה במהירות ולחזור לעסוק בדוחות, בצמיחה ובריבית. אבל אם מחירי האנרגיה נשארים גבוהים לאורך זמן, מתחיל לחץ רחב יותר. תעופה, תיירות ותעשיות עתירות אנרגיה מרגישות עלייה בעלויות, וסקטורי צמיחה רגישים יותר לריבית מתקשים לשמור על מכפילים גבוהים.

המשמעות למשקיעים הפרטיים

המשמעות האמיתית למשקיע הפרטי אינה לנסות לנחש את הכותרת הבאה, אלא להבין את שרשרת ההשפעה. הסלמה ביטחונית לא שוברת את השוק מעצם קיומה. היא משנה ציפיות לגבי אנרגיה, אינפלציה וסיכון. והשוק? מתמחר ציפיות.

לכן השאלה הנכונה אינה מי מרוויח מהמתח, אלא האם התיק שלך בנוי כך שהוא יכול לחיות עם תנודתיות. אם הוא מאוזן, אירועים כאלה הם בעיקר רעש. אם הוא מרוכז מדי בסיכון אחד, למשל תלוי לחלוטין במניות צמיחה יקרות או חשוף מאוד לסקטור רגיש לאנרגיה, זו תזכורת לבדוק איזון.

השווקים כבר ראו אינספור הסלמות אזוריות. בחלק מהמקרים התגובה הייתה חדה וקצרה. באחרים, ההשפעה הגיעה דרך מחירי הסחורות והריבית. ההבדל נקבע פחות לפי עוצמת הכותרת ויותר לפי משך ועומק ההשפעה הכלכלית.

בדיוק בגלל זה, משקיע ארוך טווח לא אמור לנהל את התיק לפי מפת הקרבות. הוא אמור לנהל אותו לפי עקרונות. פיזור, משמעת, והבנה שהשוק מתמחר סיכונים.

סיכמנו לכם את המגזרים והקרנות, שיהיה לכם מה לקרוא בממ״ד

בשוק ההון, מגזר האנרגיה כולל קרנות סל העוקבות אחרי מניות של חברות נפט וגז, וכן קרנות סל המעניקות חשיפה למחירי הנפט עצמו דרך חוזים עתידיים. הטבלה הבאה מציגה מספר קרנות סל מובילות בתחום זה, כולל כאלה המתמקדות בחברות אנרגיה וכאלה המתמקדות במחירי הנפט באמצעות חוזים עתידיים:

אלה קרנות הסל שעוקבות אחרי תעשיות בטחוניות:

בשוק הזהב ישנן קרנות סל שעוקבות ישירות אחר מחיר הזהב הפיזי, באמצעות החזקת מטילי זהב, וקרנות סל שעוקבות אחר מניות של חברות כורי זהב. בטבלה הבאה מובאות קרנות סל מרכזיות בשני הסוגים הללו:

קרנות סל על אג"ח ממשלתיות של ארה"ב מאפשרות חשיפה לאיגרות חוב של ממשלת ארה"ב בטווחי פדיון שונים, קצר, בינוני וארוך. אלה נחשבות בין ההשקעות הסולידיות ביותר, והן מושפעות בעיקר מריבית בנק המרכזי וציפיות האינפלציה. להלן דוגמאות לקרנות סל מובילות בכל קטגוריה: