מוזמנים להוריד את האפליקציה
מוזמנים להוריד את האפליקציה
3 תרחישים שכל משקיע ומשקיעה צריכים להכיר
3 דק׳ קריאה
המשבר באיראן כבר מזמן לא נשאר עניין מקומי. קריסת המטבע, מחאות נרחבות, שיבושי אינטרנט ותשלומים והידוק סנקציות. כל אלה מתחברים לשאלה אחת שמעניינת את השווקים הרבה יותר מהכותרת היומית: מה קורה אם המשטר נופל, ומה קורה אם הוא דווקא שורד?
בשוק ההון, התגובה כמעט אף פעם לא נקבעת לפי האירוע עצמו, אלא לפי התרחיש שמתפתח בעקבותיו. ההבדל בין קריסה כאוטית, מעבר הדרגתי או הישרדות המשטר הוא ההבדל בין תנודתיות רגעית לבין שינוי עומק במחירי מניות, אנרגיה ואינפלציה.
התרחיש הראשון הוא הקיצוני ביותר, וגם זה שמייצר את תגובת השוק החריפה ביותר: קריסה חדה ולא מתוכננת של המשטר. במצב כזה נוצר ואקום שלטוני, הייצור נפגע, והעולם מתקשה להבין מי שולט בפועל באחת מנקודות האנרגיה הרגישות ביותר על המפה.
עצם חוסר הוודאות מספיק כדי להקפיץ את פרמיית הסיכון בשוק הנפט. התוצאה המיידית היא עליית מחירים, חזרה של לחץ אינפלציוני ותגובה שלילית בשוקי המניות.
בתרחיש כזה, שוק ההון האמריקאי נוטה לעבור למצב של הורדת סיכון. מדדים רחבים כמו S&P 500 עלולים לרדת בימים הראשונים, בעיקר בגלל החשש מעליית מחירי האנרגיה והשפעתה על רווחיות החברות. מניות טכנולוגיה וצריכה נפגעות לרוב יותר, בעוד שחברות אנרגיה נהנות מהזינוק במחירים. במקביל, משקיעים נוהרים לאג"ח ממשלתיות ולזהב.
זהו תרחיש שלילי בטווח הקצר, אך כזה שההיסטוריה מראה שלרוב מתמתן, כל עוד אין הסלמה אזורית רחבה.
התרחיש השני הוא תרחיש ביניים. המשטר נחלש או נופל, אך מתגבש תהליך מעבר איטי. לא מושלם, לא חלק, אך עם כיוון ברור.
בתקופה כזו השווקים עדיין תנודתיים, אך החשש הראשוני מתחיל להתפוגג. מחירי הנפט מתייצבים, פרמיית הסיכון יורדת בהדרגה, והפוקוס עובר משאלות של יציבות ביטחונית לשאלות של כלכלה, סנקציות ואפשרות לפתיחות עתידית.
עבור שוק המניות האמריקאי זהו תרחיש מעורב אך נוח יותר. הירידות הראשוניות מפנות מקום להתאוששות, במיוחד אם מתחילים להופיע איתותים על חזרה הדרגתית של איראן לשוקי האנרגיה. וול סטריט, שמונעת בעיקר מציפיות קדימה, נוטה במצבים כאלה להתחיל לתמחר יציבות עוד לפני שהיא מתממשת בפועל.
התרחיש השלישי, ולעיתים הפחות דרמטי בכותרות אך לא פחות משמעותי לשווקים, הוא שהמשטר נשאר. ייתכן מוחלש, ייתכן אלים יותר, אך שורד.
במצב כזה אין זעזוע חד, אך גם אין הקלה. הסנקציות נשארות, הכלכלה האיראנית ממשיכה להישחק, והעולם חי עם סיכון גיאופוליטי מתמשך. עבור שוק ההון האמריקאי זהו תרחיש של שחיקה איטית, לא של קריסה. מחירי הנפט נוטים להישאר עם פרמיית סיכון קבועה, מה שמקשה על ירידה באינפלציה ומוסיף אי ודאות לתחזיות הריבית.
שוק המניות לא קורס, אך גם מתקשה ליהנות מסביבה יציבה לחלוטין. התנודתיות הופכת לחלק מהרקע, לא לאירוע חד פעמי.
במילים פשוטות, אם המשטר נופל, השווקים מפחדים קודם ושואלים שאלות אחר כך. אם הוא נשאר, השווקים מתרגלים לסיכון וממשיכים הלאה, אבל במחיר של אי ודאות מתמשכת.
לא כל כותרת גיאופוליטית משנה את כללי המשחק, אבל אופן ההתפתחות שלה כן. השווקים לא מחפשים דרמה, הם מחפשים ודאות. והשאלה הגדולה איננה אם איראן משתנה, אלא כמה זמן העולם נשאר בלי תשובה ברורה.
מה שבטוח, בשוק ההון אנחנו לפעמים אוהבים סערות, אבל במציאות שלנו – אנחנו מייחלים לשקט.
שלכם,
החברים מבלינק.