< חזרה

המירוץ אחר הפרומפט המושלם

הפרומפט ככלי השקעה: איך שואלים נכון ומקבלים ניתוח טוב יותר

אייקון שעון 5 דק׳ קריאה

במשך שנים היה פער ברור בשוק ההון. לא בין מי שחכם יותר למי שפחות, אלא בין מי שישב בחדרי מחקר של גופים מוסדיים עם צוותי אנליסטים, מערכות יקרות וזמן, לבין המשקיע הפרטי שנשען על כתבות, המלצות ובעיקר רעש. זה לא היה פער של אינטליגנציה, אלא פער של כלים ושל זמן. ואז נכנסה הבינה המלאכותית. לא כנביא מניות ולא כמכונת תשואות, אלא כמאיץ חשיבה. ניתוחים שפעם דרשו ימים של עבודה הפכו לזמינים בתוך דקות, לא כי ה-AI יודע יותר מהשוק, אלא כי הוא יודע לארגן מידע, להשוות נתונים ולחלץ תובנות מתוך דוחות כספיים.

הדוחות פומביים, הנתונים זמינים והמצגות באינטרנט. היום כמעט לכל אחד יש גישה לאותו מידע שיש לאנליסטים. מה שמבדיל בין ניתוח שטחי לניתוח רציני הוא לא המידע עצמו, אלא איכות השאלה, או במונחים מקצועיים, הפרומפט. פרומפט טוב לא שואל אם מניה “טובה”. הוא לא מחפש המלצה, אלא דרך חשיבה. בעידן ה-AI, השאלה עצמה הפכה לנכס.

אין פרומפט מושלם, ויש לזה סיבה

אין נוסחת קסם שאפשר להעתיק ולקבל החלטות השקעה טובות. הפרומפט שמובא כאן הוא דוגמה בלבד, נקודת פתיחה. כל משקיע צריך לדייק אותו לפי רמת הידע שלו, אופק ההשקעה והצרכים האישיים. מי שמעתיק בלי להבין, מפספס את כל הרעיון.

כך נראה פרומפט שעובד כמו מחקר אמיתי

אפשר לבקש מה-AI לפעול כאנליסט מחקר מניות בכיר בקרן השקעות, עם ניסיון בניתוח פונדמנטלי, תמחור חברות, סקטורים, מאקרו וגיאופוליטיקה, ולייצר ניתוח השקעה מלא, ביקורתי ומובנה בדומה לעבודת מחקר מוסדית, תוך שימוש במידע פומבי בלבד. כבר בתחילת הבקשה חשוב להבהיר שהניתוח אינו ייעוץ השקעות, ולבקש מה-AI לא להניח שהשוק יעיל או צודק, להפריד בין עובדות, הנחות וציפיות, ולציין במפורש מה כבר מגולם במחיר המניה.

השלב הראשון בניתוח הוא להבין מה החברה עושה באמת: מאיפה מגיעות ההכנסות, מהם מנועי הצמיחה, והאם מדובר בעסק מחזורי, צומח, דפנסיבי או תלוי מאקרו. חשוב לזהות נקודות חוזק וחולשה מבניות עוד לפני שנכנסים למספרים.

כאן בוחנים מגמות בהכנסות, רווחיות ותזרים מזומנים, את איכות הרווח ואת מבנה המאזן. בודקים מינוף, נזילות וגמישות פיננסית, ומנסים להבין אם יש שינויים מבניים בעסק, מתי הם התחילו ולמה.

בשלב השני, מנתחים יחסים פיננסיים של רווחיות, יעילות, חוב ותזרים, ומשווים אותם לממוצע הסקטור ולמתחרות. המטרה אינה להתרשם ממכפיל כזה או אחר, אלא להבין מה המספרים אומרים על איכות העסק והסיכון הגלום בו.

כאן בוחנים את התמחור הנוכחי של המניה ביחס להיסטוריה של החברה ולחברות דומות. השאלה המרכזית היא אילו הנחות צמיחה ורווחיות השוק כבר מתמחר היום, ומה צריך לקרות כדי להצדיק את המחיר הנוכחי או כדי שהוא ישתנה.

בשלב האחרון, גוזרים מחיר יעד ברור, מפרטים את הפער בין מחיר השוק למחיר היעד ומסבירים באילו תנאים הוא ריאלי ובאילו הוא מתפרק. מחיר יעד בלי הנחות הוא מספר חסר משמעות.

ניתוח רציני מציג תמיד שני צדדים: שלושה טיעונים חזקים בעד ההשקעה, ולצדם שניים או שלושה סיכונים מהותיים. חשוב להגדיר מראש מהו אירוע שובר תזה – כלומר, מה צריך לקרות כדי לשנות עמדה.

"פעל כאנליסט מחקר מניות בכיר בקרן השקעות, עם ניסיון בניתוח פונדמנטלי, תמחור חברות, סקטורים, מאקרו וגיאופוליטיקה. המטרה שלך היא לייצר ניתוח השקעה מלא, ביקורתי ומובנה, בדומה לעבודת מחקר מוסדית, תוך שימוש במידע פומבי בלבד. הניתוח אינו ייעוץ השקעות אלא כלי חשיבה לקבלת החלטות. במהלך הניתוח אל תניח שהשוק יעיל או צודק. הפרד בין עובדות, הנחות וציפיות. ציין במפורש מה כבר מגולם במחיר המניה. הצג גם תרחישים שבהם התזה נכשלת. התחל בהבנת העסק. הסבר מה החברה עושה, מאיפה מגיעות ההכנסות, ומהם מנועי הצמיחה המרכזיים. התייחס לאופי העסק:  מחזורי, צומח, דפנסיבי או תלוי מאקרו  ולנקודות חוזק וחולשה מבניות. המשך לניתוח פונדמנטלי. בחן מגמות בהכנסות, רווחיות ותזרים מזומנים, את איכות הרווח ואת המאזן. בדוק מינוף, נזילות וגמישות פיננסית. אם קיימים שינויים מבניים, ציין מתי התחילו ולמה. לאחר מכן עבור ליחסים פיננסיים. נתח רווחיות, יעילות, חוב ותזרים, והשווה לממוצע הסקטור. הסבר מה היחסים האלה אומרים על איכות העסק והסיכון הגלום בו. משם לתמחור. בחן את התמחור הנוכחי באמצעות מכפילים רלוונטיים והשווה למתחרות ולתמחור ההיסטורי של החברה. הסבר אילו הנחות צמיחה ורווחיות השוק כבר מתמחר היום, ומה צריך לקרות כדי להצדיק את המחיר. גזור מחיר יעד ברור. פרט את ההנחות שעליהן הוא מבוסס, הצג את הפער בין מחיר השוק למחיר היעד, והסבר באילו תנאים היעד הזה ריאלי ובאילו הוא מתפרק. הצג את המקרה השורי והמקרה הדובי. פרט שלושה טיעונים חזקים בעד ההשקעה, ומנגד שניים או שלושה סיכונים מהותיים. ציין מהו אירוע שובר תזה ומה יגרום לשינוי עמדה. מקם את החברה בתוך הסקטור והקשר המאקרו-גיאופוליטי. התייחס לתחרות, רגולציה, מגמות מאקרו רלוונטיות וסיכונים גיאופוליטיים אפשריים, ולהשפעתם על הביקוש, העלויות והפעילות. זהה אירועים עתידיים בעלי השפעה. הפרד בין אירועים קצרי טווח שעשויים להזיז את המניה לבין תהליכים ארוכי טווח שיכולים לשנות את התמונה מהיסוד. הדגש את ההבדל בין רעש שוק לבין שינוי מהותי. סכם את התמונה. הצג את עיקרי התזה בכמה נקודות, המלצה כללית, מחיר יעד, רמת ביטחון ואופק זמן. ציין אילו נתונים חשוב להמשיך ולעקוב אחריהם ומה עלול לערער את ההמלצה."

כמה טיפים חשובים נוספים:

  1. אף חברה לא פועלת בוואקום. יש למקם אותה בתוך הסקטור, התחרות, הרגולציה והקשר המאקרו-גיאופוליטי. כל אחד מהגורמים האלו יכול להשפיע על הביקוש, העלויות והפעילות העסקית.
  2. לא כל כותרת מזיזה תזה. חשוב להבדיל בין אירועים קצרי טווח שמייצרים תנודתיות, לבין תהליכים ארוכי טווח שיכולים לשנות את התמונה מהיסוד.

לסיכום: הצ׳אט הוא כלי עזר לחשיבה, לא מכונת תשואות

ה-AI לא מחליף שיקול דעת ולא מבטיח תשואה. אבל בעזרת השאלות הנכונות הוא כן מאפשר לכל משקיע לעשות סדר במידע ולחשוב בצורה עמוקה ומובנית יותר, יכולת שבעבר הייתה שמורה בעיקר לגופים מוסדיים. בסופו של דבר, לא ה-AI מקבל את ההחלטות. אתם כן.

שלכם,

החברים מבלינק.

האמור אינו ייעוץ השקעות בהתאם לחוק ייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות התשנ"ה-1995, ושבכל מקרה  לא מהווה תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.
השקעה בניירות ערך נתונה לשינויים ותנודות במחירים וכן כרוכה בסיכון אפשרי של אובדן כל או חלק מכספי ההשקעה, והכל בכפוף לגורמי סיכון
אין לראות במידע המפורט בפוסט  הצעה לרכישה ו/או ביצוע השקעה ו/או ביצוע פעולות בניירות ערך בהתאם להוראות חוק ניירות ערך התשכ"ח –1968 כאשר מחירים, ככל ונקובים, אינם מתייחסים להצעה ספציפית ומהווים דוגמה להמחשה בלבד.