מהי הוראת סטופ ואיך הדרך להגביל סיכונים בתיק ההשקעות שלכם
3 דק׳ קריאה
במאמר הקודם דיברנו על הוראת לימיט (LIMIT) , ואיך אומרים אצלנו בשוק ההון? אין השקעה בלי סיכון, ואין לימיט בלי סטופ. טוב, אנחנו לא משהו בחרוזים אבל בשוק ההון אנחנו מבינים:
אם כבר בסיכון עסקינן, בואו נדבר על איך אפשר להקטין אותו, או להגביל אותו, עם הוראת סטופ:
נתחיל מהשורה התחתונה. הוראת Stop היא כלי חשוב בניהול סיכונים והגנה על השקעות, שכל משקיע ומשקיעה צריכים להבין ולהשתמש בו, בין אם מדובר בהגבלת הפסדים או בין אם בכניסה לפוזיציות חדשות המבוססות על מגמות.
נניח שקניתם מניית Nvidia במחיר גבוה – 900 דולר למניה. אתם מאמינים שהיא תגיע ל-1,000 דולר ואף יותר. אבל מה, אתם חוששים שהיא תצנח משמעותית, כי יש סיכוי שקניתם כשהמחיר שלה גבוה מידי. בדיוק בשביל מקרים כאלה, המציאו את הוראת Stop.
ההוראה מופעלת כאשר נייר ערך מגיע למחיר שקבעתם מראש – מחיר ה- Stop. ברגע שהמניה מגיעה למחיר, נשלחת הוראת Market ומבוצעת מיד במחיר הטוב ביותר הזמין.
סוגי הוראות Stop
כלומר, אם Nvidia תרד ל-800 תשלח הוראת Market. צריך לזכור שהוראת מרקט לא בהכרח מתבצעת במחיר הסטופ. אלא יש מצב שהמכירה תהיה במחיר נמוך יותר אם הירידה במחיר היא חדה, במקרה הזה מאד יכול להיות שבסוף נמכור את Nvidia ב-799 ואף פחות למרות שמחיר הסטופ הוא 800.
במקרה כזה נשים קנייה בסטופ, כשמחיר הסטופ יהיה 175. אם טסלה תמשיך לרדת אז לא נקנה. אבל אם היא תתחיל לעלות, תשלח פקודת מרקט כשטסלה תגיע למחיר 175. גם כאן צריך לזכור שנשלחת הוראת מרקט ויכול להיות שהמחיר בפועל יהיה 177 דולר למניה.
מקווים שקראתם עד הסוף ולא עצרתם באמצע,
ושעכשיו יותר ברור איך לנהל סיכונים בתיק ההשקעות שלכם בבלינק.
בהצלחה,
החברים מבלינק